מדרש על שמואל ב 24:18: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד (במדבר ז, מח), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ס, ט): לִי גִּלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי, תְּנֵינַן תַּמָּן שְׁלשָׁה מְלָכִים אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שְׁלשָׁה מְלָכִים: יָרָבְעָם וְאַחְאָב וּמְנַשֶּׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְנַשֶּׁה יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לג, יג): וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלָיִם לְמַלְכוּתוֹ. אָמְרוּ לְמַלְכוּתוֹ הֱשִׁיבוֹ וְלֹא הֱשִׁיבוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת: בִּלְעָם וְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל וְגֵיחֲזִי. מִי מְנָאָן אָמַר רַב אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה מְנָאוּם. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בִּקְּשׁוּ לְצָרֵף אֶת שְׁלֹמֹה עִמָּהֶם וּבָא דְּמוּת דְּיוּקָנוֹ שֶׁל דָּוִד וְנִשְׁתַּטֵּחַ לִפְנֵיהֶם, לֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו, יָצָאת אֵשׁ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְלִהֲטָה סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ, יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶן (משלי כב, כט): חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ וגו', מִי שֶׁהִקְדִּים בֵּיתִי לְבֵיתוֹ, וְלֹא עוֹד שֶׁבֵּיתִי בָּנָה בְּשֶׁבַע שָׁנִים וּבֵיתוֹ בָּנָה בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, לָאו, אֶלָּא לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, (משלי כב, כט): בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ. חָזְרָה וְאָמְרָה לָהֶם (איוב לד, לג): הֲמֵעִמְךָ יְשַׁלְּמֶנָּהּ כִּי מָאַסְתָּ כִּי אַתָּה תִבְחַר וְלֹא אָנִי וּמַה יָּדַעְתָּ דַּבֵּר, מִיָּד נִמְנְעוּ מִלְּצָרְפוֹ עִמָּהֶם. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים כּוּלָהֶם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא חוּץ מִבִּלְעָם, מַה טַּעַם (תהלים ס, ט): לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וגו' מוֹאָב סִיר רַחְצִי וגו'. לִי גִלְעָד זֶה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת בְּרָמוֹת גִּלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, כְּמַשְׁמָעוֹ, זֶה מְנַשֶּׁה בֶּן חִזְקִיָה. וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, זֶה אֲחִיתֹפֶל דְּקָא אָתֵי מִיהוּדָה. מוֹאָב סִיר רַחְצִי, זֶה גֵיחֲזִי שֶׁלָּקָה עַל יְדֵי רְחִיצָה. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, זֶה דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַה נַּעֲבֵיד מַלְכָּא דְּיִשְׂרָאֵל מְקַלְּלִין, (תהלים נה, כד): אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי לַעֲשׂוֹתָם רֵעִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ס, י): עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, עָלַי לְפַלֵשׁ לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלַעֲשׂוֹתָן רֵעִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ. תַּמָּן אָמְרוּ כְּתִיב: עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם יָבוֹא מִי שֶׁהָרַג אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וְהוֹרִישׁ אֶת בָּנֶיךָ גַּת, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה לוֹ, אָמַר לָהֶם עָלַי לַעֲשׂוֹתָן רֵעִים זֶה לָזֶה. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת הַרְבֵּה עַל הַמְשׁוּחִים, יֵשׁ אוֹמְרִים שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ה, ד): וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁמוֹנָה, (מיכה ה, ד): וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם. וְאֵינוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁמְפֹרָשׁ אַרְבָּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ב, ג ד): וַיַּרְאֵנִי ה' אַרְבָּעָה חָרָשִׁים, וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשׂוֹת וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ וגו'. וְאֵלּוּ הֵן אַרְבָּעָה חָרָשִׁים, דָּוִד בָּא וּמְפָרֵשׁ, לִי גִלְעָד, זֶה אֵלִיָּהוּ שֶׁהָיָה מִתּוֹשָׁבֵי גִלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, זֶה מָשִׁיחַ שֶׁעוֹמֵד מִבָּנָיו שֶׁל מְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ג): לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁבָּא מֵאֶפְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, זֶה הַגּוֹאֵל הַגָּדוֹל שֶׁהוּא בָּא מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל דָּוִד. מוֹאָב סִיר רַחְצִי, מַהוּ מוֹאָב סִיר רַחְצִי, אָמַר הָאֱלֹהִים אַף כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַגּוֹאֲלִים הַלָּלוּ אֵינִי בָּא וּמְסַיְּעָן עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הַמּוֹאָבִיּוֹת עִמָּהֶם. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, מָה אֲנִי עוֹשֶׂה שׁוֹלֵף מִנְעָלִי וְדוֹרְכָן וְרוֹמְסָן בַּעֲקֵבַי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי וגו', מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁבָּנָה אַרְבָּעָה פְּלָטֵרִין בְּאַרְבַּע מְדִינוֹת, נִכְנַס לָרִאשׁוֹנָה אָכַל וְשָׁתָה וְלֹא שָׁלַף נַעֲלוֹ, וְכֵן לַשְּׁנִיָה וְכֵן לַשְּׁלִישִׁית, כְּשֶׁבָּא לָרְבִיעִית אָכַל וְשָׁתָה וְשָׁלַף נַעֲלוֹ, אָמַר לָהֶם צְאוּ וְהָבִיאוּ לִי כָּל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ בַּמְדִינָה הַזֹּאת וְיַעַרְכוּ לְפָנַי לָחֶם. אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁנִּכְנַסְתָּ לָרִאשׁוֹנָה אָכַלְתָּ וְשָׁתִיתָ וְלֹא שָׁלַפְתָּ נְעָלֶיךָ, וּבְזוֹ שָׁלַפְתָּ נְעָלֶיךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׁתִיתָ. אָמַר לָהֶם כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לָרִאשׁוֹנָה לֹא הָיְתָה דַעְתִּי מְיֻשֶּׁבֶת עָלַי, וְכֵן לַשְּׁנִיָּה, וְכֵן לַשְׁלִישִׁית, בְּכָל עֵת הָיִיתִי אוֹמֵר אֵימָתַי אֶרְאֶה אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאֶכָּנֵס בָּאַחֲרוֹנָה, וְעַכְשָׁו שֶׁנִּכְנַסְתִּי מִיָּד נִתְיַשְּׁבָה דַעְתִּי עָלַי. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה מִלְחָמָה בְּפַרְעֹה וּבַעֲמָלֵק וּבְסִיסְרָא וּבְסַנְחֵרִיב וּבִנְבוּכַדְנֶצַּר וּבְהָמָן וּבְמַלְכֵי יְוָנִים וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה נְקָמָה בֶּאֱדוֹם בְּעַצְמוֹ, הֱוֵי (תהלים ס, י): עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, אֲנִי אַפִּיל שָׁתוֹתֶיהָ שֶׁל אֱדוֹם וְאָבִיא גְאֻלַּתְכֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי א, ד ה): הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס וגו' וְעֵינֵיכֶם תִּרְאֶינָה. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וגו', מְדַבֵּר בְּדָוִד בְּעֵת שֶׁמֵּת שָׁאוּל עָמַד אַבְנֵר בֶּן נֵר וְהִמְלִיךְ לְאִישׁ בּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל עַל הַגִּלְעָד וְעַל יִזְרְעֶאל וְעַל אֶפְרָיִם, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל ב ב, ח): וְאַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת אִישׁ בּשֶׁת וגו', וְאוֹמֵר (שמואל ב ב,, ט): וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל הַגִּלְעָד וְאֶל הָאֲשׁוּרִי וְאֶל יִזְרְעֶאל וְעֶל אֶפְרַיִם וגו', וְיִזְרְעֶאל הָיָה לִמְנַשֶּׁה, שֶׁכֵּן כָּתוּב (יהושע יז, טז): וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל, הִתְחִיל דָּוִד אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁאַבְנֵר מַחֲזִיק בְּבֶן שָׁאוּל לְהַמְלִיכוֹ עַל אֵלֶּה הַשְּׁבָטִים, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַמְלִיכֵנִי עַל כֻּלָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל ב ה, ה): וּבִיְרוּשָׁלָיִם מָלַךְ שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. מוֹאָב סִיר רַחֲצִי, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּרַח דָּוִד מִפְּנֵי שָׁאוּל הוֹלִיךְ אָבִיו וְאִמּוֹ אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב, כִּי הָיָה יָרֵא מִפְּנֵי שָׁאוּל, וְהָיָה בּוֹטֵחַ בָּהֶם לְפִי שֶׁהָיָה מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א כב, ג): וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם מִצְפֵּה מוֹאָב וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב יֵצֵא נָא אָבִי וְאִמִּי אִתְּכֶם עַד אֲשֶׁר אֵדַע מַה יַּעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים. וְאוֹמֵר (שמואל א כב, ד): וַיַּנְחֵם אֶת פְּנֵי מֶלֶךְ מוֹאָב וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ כָּל יְמֵי הֱיוֹת דָּוִד בַּמְּצוּדָה. וּלְכָךְ קְרָאוֹ סִיר, מָה הַבָּשָׂר מִתְעַכֵּל בַּסִּיר, כָּךְ נִתְעַכְּלוּ שָׁם, שֶׁהֲרָגָם מֶלֶךְ מוֹאָב וְלֹא נִמְלַט מֵהֶם אֶלָּא אָח אֶחָד לְדָוִד שֶׁבָּרַח אֵצֶל נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, וְשָׁלַח מֶלֶךְ מוֹאָב אַחֲרָיו וְלֹא רָצָה לִתְּנוֹ, וְהוּא הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה נָחָשׁ עִם דָּוִד, וּלְפִיכָךְ נִתְגָּרֶה עִם הַמּוֹאָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ח, ב): וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת וַתְּהִי מוֹאָב לְדָוִד לַעֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים א יא, טז): כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם, וּכְתִיב (שמואל ב ח, יד): וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד. עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל ב ח, א): וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ דָּוִד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם וַיִּקַּח דָּוִד אֶת מֶתֶג הָאַמָּה מִיַּד פְּלִשְׁתִּים. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וגו', אָמַר סוֹמָה בַּר כְּתָבָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אָמַר הָאֱלֹהִים אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִּים אַתְּ אֱמֹר לוֹ הֲרֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁהוּא בָּא מִגִּלְעָד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, א): וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתּשָׁבֵי גִלְעָד, הוּא מֵעִיד שֶׁכְּבָר הֶחֱיֵיתִי אֶת הַמֵּת בְּנָהּ שֶׁל צָרְפִית עַל יָדוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֱוֵי: לִי גִלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, אִם בָּא אָדָם לוֹמַר שֶׁאֵין הָאֱלֹהִים מְקַבֵּל אֶת הַשָּׁבִים, הֲרֵי מְנַשֶּׁה בֶּן חִזְקִיָּה יָבוֹא וְיָעִיד שֶׁלֹא הִרְשִׁיעַ בְּרִיָה בָּעוֹלָם לְפָנַי כְּמוֹתוֹ, וּבִשְׁעַת תְּשׁוּבָה קִבַּלְתִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לג, יג): וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלָיִם לְמַלְכוּתוֹ. אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשְׁי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הָאֱלֹהִים פּוֹקֵד עֲקָרוֹת, הֲרֵי אֶלְקָנָה שֶׁמֵּהַר אֶפְרָיִם מֵעִיד שֶׁפָּקַדְתִּי אֶת חַנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כא): כִּי פָקַד ה' אֶת חַנָּה. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, אִם בָּא אָדָם לוֹמַר שֶׁאֵין הָאֱלֹהִים מַצִּיל מִן הָאֵשׁ, הֲרֵי חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מְעִידִים שֶׁהִצַּלְתִּים מִן הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, כח): דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי וגו'. דָּבָר אַחֵר, יְהוּדָה מְחֹקְקִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל מִן חַיּוֹת רָעוֹת, הֲרֵי דָּנִיֵּאל שֶׁהָיָה מִיהוּדָה מֵעִיד שֶׁהִצַּלְתִּיו מִן הָאֲרָיוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל ו, כג): אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי. מוֹאָב סִיר רַחְצִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַפֵּא אֶת הַמְצֹרָע, הֲרֵי נַעֲמָן יָבוֹא וְיָעִיד שֶׁרְפָאתִיו עַל יְדֵי רְחִיצַת הַיַּרְדֵּן וְהֵסַרְתִּי הַצָּרַעַת מֵעָלָיו, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים ב ה, יד): וַיֵּרֶד וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַיִּטְהָר. וְלָמָּה קָרָא לְנַעֲמָן מוֹאָב, עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמַע לַעֲצַת עֲבָדָיו, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים ב ה, יג): וַיִּגְשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ אָבִי דָּבָר גָּדוֹל הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלֹא תַעֲשֶׂה וגו', לְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב עַל שֵׁם אָבִי. דָּבָר אַחֵר, מוֹאָב סִיר רַחֲצִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל מִן הַמַּיִם יָבוֹא משֶׁה שֶׁנִּקְרָא אָבִי, כְּמָה דְתֵימָא (דברי הימים א ד, יח): וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדֹר וגו', שֶׁהֵסַרְתִּי אוֹתוֹ מִן הַטְּבִיעָה עַל יְדֵי רְחִיצַת בַּת פַּרְעֹה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות ב, ה ו): וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וגו' וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וגו'. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל מִן הָעֵץ, יָבוֹא מָרְדְּכַי וְיָעִיד שֶׁהִצַּלְתִּיו מִן הָעֵץ שֶׁהֵכִין לוֹ הָמָן שֶׁהָיָה עֲמָלֵקִי מִזֶּרַע אֱדוֹם, וַהֲשִׁבֹתִי לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ (אסתר ט, כה): וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ, לְכָךְ נֶאֱמַר עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, עַל הָמָן הָאֲדוֹמִי הִשְׁלַכְתִּי נַעֲלִי, שֶׁהֵמַתִּי אוֹתוֹ בְּחֶנֶק בִּנְעִילַת גְּרוֹנוֹ. עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל חַלָּשׁ מִיַּד גִּבּוֹר בְּלֹא חֶרֶב וּבְלֹא חֲנִית, יָבוֹא דָּוִד וְיָעִיד, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל א יז, מז): וְיֵדְעוּ כָּל הַקָּהָל הַזֶּה כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה' כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה, כְּמָה דְתֵימָא (שמואל א יז, נב): וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים וגו'. דָּבָר אַחֵר, לִי גִלְעָד וגו', מְדַבֵּר בְּאַרְבָּעָה שֶׁהִקְרִיבוּ בְּאִסּוּר בָּמָה, לִי גִלְעָד, אָמַר הָאֱלֹהִים שֶׁלֹא יָבוֹא אָדָם וִיהַרְהֵר אַחַר אֵלִיָּהוּ שֶׁמִּגִּלְעָד שֶׁהִקְרִיב בְּאִסּוּר בָּמָּה וּבָנָה מִזְבֵּחַ בְּהַר הַכַּרְמֶל וְהִקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, וְהַתּוֹרָה אָסְרָה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב, יג יד): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וגו' כִּי אִם בַּמָּקוֹם וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח, לו): וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי, הֱוֵי: לִי גִלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם וִיהַרְהֵר אַחַר גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ שֶׁהָיָה מִן מְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, טו): הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל וגו', שֶׁהִקְרִיב בְּאִסּוּר בָּמָּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא שֶׁבַע עֲבֵרוֹת עָבַר גִּדְעוֹן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁקֵּרַב וְהָיָה זָר, וּבֶן כּוֹמָרִים, וְהִקְרִיב בַּלַּיְלָה, וּמֵעֲצֵי אֲשֵׁרָה, וְשׁוֹר מֻקְצֶה לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְשׁוֹר נֶעֱבָד, וּבְאִסּוּר בָּמָּה, שֶׁהֲרֵי הַמִּשְׁכָּן הָיָה בְּשִׁלֹה, אָמַר הָאֱלֹהִים אַל יְהַרְהֵר אָדָם אַחֲרָיו, לִשְׁמִי עָשָׂה וַאֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, כה כו): וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ ה' קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וגו' וּבָנִיתָ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ עַל רֹאשׁ הַמָּעוֹז הַזֶּה בַּמַּעֲרָכָה וגו', וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה בַּעֲצֵי הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר תִּכְרֹת. הֱוֵי וְלִי מְנַשֶּׁה. וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן שֶׁבָּא מֵאֶפְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, ח): לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן, אִם בָּא אָדָם לוֹמַר לָמָּה בָּנָה מִזְבֵּחַ בְּהַר עֵיבָל, כְּמָה דְתֵימָא (יהושע ח, ל): אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל, וַהֲלוֹא הַמִּשְׁכָּן הָיָה שָׁם, וּכְתִיב בַּתּוֹרָה (ויקרא יז, ג): אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט וגו', אָמַר הָאֱלֹהִים אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כז, ה): וּבָנִיתָ שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים וגו'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ח, לא): כַּאֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה עֶבֶד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת משֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל [והעלית] וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת וגו', הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי. יְהוּדָה מְחֹקְקִי, זֶה דָּוִד שֶׁבָּא מִיהוּדָה, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם לָמָּה הִקְרִיב דָּוִד בְּאִסּוּר בָּמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כד, כב): רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה וגו', אָמַר הָאֱלֹהִים אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כד, יח): הָקֵם לַה' מִזְבֵּחַ וגו'. מוֹאָב סִיר רַחֲצִי וגו', אֵלּוּ שָׁלשׁ אֻמּוֹת אָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לִכְשֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, ט): אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וגו', וְכֵן אֱדוֹם, דִּכְתִיב (במדבר ב, ה): אַל תִּתְגָרוּ בָם. אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות יג, יז): וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא, קְרוֹבָה הָיְתָה הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ (בראשית כא, כג): וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִי, וַעֲדַיִן נֶכְדּוֹ הָיָה קַיָּם, וְלֶעָתִיד לָבוֹא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַתִּיר שְׁלָשְׁתָּן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יא, יד): וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה וגו', וּמְתַרְגְּמִין וְיִתְחַבְּרוּן כְּתַף חָד לְמִמְחֵי יַת פְּלִשְׁתָּאֵי, לְכָךְ נֶאֱמַר: עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי. (ישעיה יא, יד): אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם, כְּמָה דְתֵימָא מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי. דָּבָר אַחֵר (תהלים ס, ט): וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, זֶה שְׁמוּאֵל בֶּן אֶלְקָנָה שֶׁהָיָה אֶפְרָתִי וְהִקְרִיב בְּאִסּוּר בָּמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ז, ט): וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לַה', אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נַעֲשׂוּ בַּטָּלֶה שֶׁל שְׁמוּאֵל, הוּא וְעוֹרוֹ וּמְחֻסָּר זְמָן וְלֵוִי הָיָה, וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרְבָּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ז, ט): וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל ה' בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ ה', הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי. דָּבָר אַחֵר, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, מְדַבֵּר בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם וְהוּא עָשָׂה מִלְחָמָה בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו, טו): וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר וגו', וּמִנַּיִן שֶׁהָיְתָה שַׁבָּת, שֶׁאֵין שִׁבְעָה לְעוֹלָם בְּלֹא שַׁבָּת, וּלְפִי שֶׁהָיָה יוֹם שַׁבָּת אוֹתוֹ יוֹם שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת יְרִיחוֹ, לְכָךְ הֶחֱרִים אֶת יְרִיחוֹ קֹדֶשׁ לַה', כְּמָה דְתֵימָא (יהושע ו, יז): וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַה' וגו', אָמַר יְהוֹשֻׁעַ הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ וְכָל מַה שֶּׁנִּכְבַּשׁ בַּשַּׁבָּת יִהְיֶה קֹדֶשׁ לַה', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ו, יט): וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַה' אוֹצַר ה' יָבוֹא. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן כְּעִיר הַנִּדַּחַת עֲשָׂאָהּ, וַהֲרֵי עִיר הַנִּדַּחַת אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יז): וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ו, כא): וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד זָקֵן וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר לְפִי חָרֶב. אָמַר רַבִּי יוּדָא הַלֵּוִי בַּר שָׁלוֹם, לִמֵּד לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה, אָמַר יְהוֹשֻׁעַ הוֹאִיל וְכָבַשְׁנוּ אוֹתָהּ תְּחִלָּה נַקְדִּישׁ אֶת כָּל שְׁלָלָהּ לַגָּבוֹהַּ. אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם הֵיאַךְ חִלֵּל יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַשַּׁבָּת וגו', אֱמֹר לוֹ עַל פִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו, ב ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ רְאֵה נָתַתִּי וגו' וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר וגו' וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר וגו', וְאִי אֶפְשָׁר לְשִׁבְעָה יָמִים בְּלֹא שַׁבָּת, הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי. דָּבָר אַחֵר, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, מְדַבֵּר בִּנְשִׂיא אֶפְרָיִם, שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו', מִנַּיִן שֶׁיּוֹם הַשַּׁבָּת הָיָה, לְפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ אוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִתְחִילוּ הַנְּשִׂיאִים יוֹם רִאשׁוֹן הָיָה, מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁיּוֹם שְׁבִיעִי לְהַקְרָבָה שַׁבָּת הָיָה, שֶׁלֹא תֹאמַר הֵיאַךְ חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וַהֲלוֹא אֵין קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְזֶה הִקְרִיב בַּשַּׁבָּת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עַל פִּיו עָשָׂה שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי לְמשֶׁה (במדבר ז, יא): נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּלֹא הֶפְסֵק יַקְרִיבוּ זֶה אַחַר זֶה, הֱוֵי: וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, לְכָךְ נֶאֱמַר: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו':

כתיב זבח לאלהים תודה (תהלים נ יד). כשיצא יעקב מבית אביו לא יצא אלא במקלו, שנאמר כי במקלי עברתי את הירדן הזה (בראשית לב יא), מיד נדר יעקב לפני הקב"ה, שנאמר וידר יעקב נדר (שם כח כ), מה כתיב בסוף הענין, וכל אשר תתן לי (שם שם כב), וכיון שהעשיר, שנאמר ויפרץ האיש מאד מאד (שם ל מג), שכח את נדרו, מיד גירה בו את לבן, שנאמר ויקח את אחיו עמו (שם לא כג), וניצל מלבן ונתגרה בו עשו, מ יד נגלה עליו המלאך, א"ל אין אתה יודע כל הצרה הזאת, כל הצרה למה באה עליך, על שאיחרת את נדרך, א"ל יעקב (מה) [הגידה נא] שמך (שם לב ל), א"ל למה זה תשאל לשמי (שם). פעמים שהמלאך נעשה רוח, שנאמר עושה מלאכיו רוחות (תהלים קד ד), פעמים שהוא נעשה ברק, שנאמר התשלח ברקים וילכו (איוב לח לה), ולפי הנסים הוא עושה עצמו, וכן המלאך אמר למנוח למה זה תשאל לשמי (שופטים יג יח), מיד ברכו המלאך, שנאמר ויברך אותו שם (בראשית שם). וישר אל מלאך ויוכל וגו' (הושע יב ה), מה דיבר עמו א"ל לך שלם את נדרך, טוב אשר לא תדור וגו' (קהלת ה ד), מיד מה עשו שמעון ולוי, ויקחו שני בני יעקב [שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו וגו'], מיד נפל על פניו, ולא עמד עד שנתן לו רשות, קום עלה בית אל, וכן ביהושע, [ויפול על פניו] ויאמר ה' אל יהושע קום לך למה אתה זה נופל על פניך (יהושע ז ו י), וכן בדוד, ויפול דוד והזקנים מכוסים בשקים על פנים (דה"א כא טז), ומה נאמר לו, עלה הקם לה' מזבח בגורן ארונה (ש"ב כד יח), לכך נאמר קום עלה בית אל, מיד נסע הוא וכל ביתו, ונתן הקב"ה אימתו על כל סביבותיו, שנאמר ויסעו ויהי חתת אלהים וגו' (בראשית לה ה), ונאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך (דברים כח י).

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרַיִם אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לִי גִלְעָד לִי מְנַשֶּׁה, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, יְהוּדָה מְחוֹקְקִי (שם ס, ט). לִי גִלְעָד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם יֹאמְרוּ לְךָ עַכּוּ״‎ם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֶּה מֵתִים. אֱמֹר לָהֶם, הֲרֵי אֵלִיָּהוּ מֵעִיד, שֶׁהֶחְיֵיתִי הַמֵּת עַל יָדוֹ. הֱוֵי אוֹמֵר, לִי גִלְעָד, שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ מִתּוֹשָׁבֵי גִּלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, אִם יֹאמְרוּ לְךָ, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל שָׁבִים. אֱמֹר לָהֶם, הֲרֵי מְנַשֶּׁה מֵעִיד שֶׁקִּבַּלְתִּי אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֵר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּפִלָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּתוֹ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים (דה״‎ב לג, יג). הֱוֵי, לִי מְנַשֶּׁה. אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, וְאִם יֹאמְרוּ לְךָ, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵד עֲקָרוֹת. אֱמֹר לָהֶם, הֲרֵי אֶלְקָנָה מֵהַר אֶפְרַיִם מֵעִיד שֶׁפָּקַדְתִּי חַנָּה אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי פָקַד ה' אֶת חַנָּה וַתַּהַר (ש״‎א ב, כא). יְהוּדָה מְחוֹקְקִי, אִם יֹאמְרוּ לְךָ, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל אֶת הַצַּדִּיקִים מִן הָאֵשׁ, אֱמֹר לָהֶם חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מְעִידִין שֶׁהִצַּלְתִּי אוֹתָן מִן הַכִּבְשָׁן, וְהֵם מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בָּהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה, דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה (דניאל א, ו). הֱוֵי, יְהוּדָה מְחוֹקְקִי. דָּבָר אַחֵר, לִי גִּלְעָד. אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם, לָמָּה בָּנָה אֵלִיָּהוּ מִזְבֵּחַ בַּכַּרְמֶל וְהִקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאָמַר מֹשֶׁה, אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ' (ויקרא יז, ג-ד). אֱמֹר לוֹ: כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אֵלִיָּהוּ, לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה, וְעַל פִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וְיִגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר (מל״‎א יח, לו). הֱוֵי, לִי גִלְעָד. וְלִי מְנַשֶּׁה, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם, לָמָּה גִּדְעוֹן הִקְרִיב בַּבָּמָה, וַהֲרֵי הָיָה אָסוּר, שֶׁהֲרֵי שִׁילֹה קַיֶּמֶת הָיְתָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, שִׁבְעָה דְּבָרִים עָשָׂה גִּדְעוֹן, הִקְרִיב פַּר הַנֶּעֱבָד, וּפַר הַמֻּקְצֶה, וּבָנָה מִזְבֵּחַ, וְכָרַת עֵצִים מִן הָאֲשֵׁרָה, וְהִקְרִיב בַּלַּיְלָה קָרְבָּן עַל יָדוֹ בְּלֹא כֹּהֵן גָּדוֹל, וְהָיָה מִן הַכּוֹמָרִים. וְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה, עַל פִּי הַגְּבוּרָה עָשָׂה. וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר לוֹ ה', קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ, וּפַר הַשֵּׁנִי שֶׁבַע שָׁנִים, וְהָרַסְתָּ אֶת מִזְבַּח הַבַּעַל אֲשֶׁר לְאָבִיךָ, וְאֶת הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָלָיו תִּכְרֹת, וּבָנִיתָ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ עַל רֹאשׁ הַמָּעוֹז הַזֶּה בַּמַּעֲרָכָה, וְלָקַחְתָּ אֶת הַפָּר הַשֵּׁנִי וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה בַּעֲצֵי הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר תִּכְרֹת (שופטים ו, כה-כו). הֱוֵי אוֹמֵר, לִי מְנַשֶּׁה. יְהוּדָה מְחוֹקְקִי, וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם, הֲרֵי דָּוִד עָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֱמֹר לוֹ: דָּוִד לִמֵּד הַשָּׂבִים, כְּסוֹפֵר הַמְּלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲלַמְּדָהּ פּוֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ, וַחֲטָאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ (תהלים נא, טו). הֱוֵי, יְהוּדָה מְחוֹקְקִי. אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי, וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם, לָמָּה חִלֵּל יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַשַּׁבָּת בִּירִיחוֹ. אֱמֹר לוֹ: עַל פִּי הַגְּבוּרָה עָשָׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ, רְאֵה נָתַתִּי בְּיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל, וְסַבּוֹתֶם אֶת הָעִיר כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַקֵּיף אֶת הָעִיר פַּעַם אֶחָת, כֹּה תַּעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים, וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי הָאֲרוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים (יהושע ו, ב-ד). וּמִנַּיִן שֶׁהָיְתָה שַׁבָּת. שֶׁאֵין שִׁבְעָה יָמִים בְּלֹא שַׁבָּת. הֱוֵי אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי. וְעוֹד דָּבָר אַחֵר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ מִדַּעְתּוֹ מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּכְבְּשָׁה חוֹמַת יְרִיחוֹ, שַׁבָּת הָיָה. אָמַר יְהוֹשֻׁעַ, הַשַּׁבָּת כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, וְכָל מַה שֶּׁכָּבַשְׁנוּ בְּשַׁבָּת, יְהֵא קֹדֶשׁ לַה', שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַה', אוֹצָר ה' יָבוֹא (יהושע ו, יט). אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּרַבִּי, כְּעִיר הַנִּדַּחַת עֲשָׂאָהּ, וְעִיר הַנִּדַּחַת אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׂרַפְתָּ בָּאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַה' אֱלֹהֶיךָ (דברים יג, יז). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם, לִמֵּד לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְּרוּמָה (במדבר טו, כ). לְכָךְ אָמַר יְהוֹשֻׁעַ, הוֹאִיל וְכָבַשְׁנוּ אוֹתָהּ תְּחִלָּה, נַקְדִּישׁ אֶת כָּל שְׁלָלָהּ לַגָּבֹהַּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָךְ עָשִׂיתָ, חַיֶּיךָ, הֲרֵי קָרְבָּנְךָ מְסַיֵּעַ אֶת שִׁבְטְךָ וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרַיִם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רַע (קהלת ח, ד-ה). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לִי דִּבֵּר צוּר יִשְׂרָאֵל, מוֹשֵׁל בָּאָדָם, צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים (ש״‎ב כג, ג). מִי הוּא שֶׁמּוֹשֵׁל בְּיִצְרוֹ. מִי שֶׁעוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. וּמִי הוּא זֶה, זֶה יוֹסֵף אֲבִי מְנַשֶּׁה אֲבִי אָבִיו שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. מַה כְּתִיב בּוֹ, וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף, וַיְמָאֵן, וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ (בראשית לט, ז-י). אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה לֹא שָׁמַעְתָּ לָהּ, חַיֶּיךָ, אֲנִי מַמְלִיכְךָ עַל מִצְרַיִם וְיִהְיוּ כֻּלָּם שׁוֹמְעִין לִדְבָרֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמַר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף וְגוֹ' (שם מא, נה). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְגוֹ' (שם פסוק מ), וְלֹא יַעֲשׂוּ בְּנֵי פַּלְטְרִין שֶׁלִּי דָּבָר חוּץ מִדַּעְתְּךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר (שם מב, ו). עַל שֶׁשָּׁלַט בְּיִצְרוֹ, נַעֲשָׂה שַׁלִּיט בָּאָרֶץ. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ (שם לט, ב). לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא צַדִּיק, לָמָּה כְּתִיב אִישׁ מַצְלִיחַ. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁוִיתָ מַה שֶּׁלֹּא שָׁוָה אָדָם הָרִאשׁוֹן. וְאֵין מַצְלִיחַ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁוְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ (ש״‎ב יט, יח). אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין קָרְבָּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, חַיֶּיךָ, קָרְבַּן בִּנְךָ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת בִּשְׁבִיל מִצְוָה שֶׁעָשִׂיתָ. הֱוֵי אוֹמֵר, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרַיִם אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד. אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיוֹסֵף, אַתָּה שָׁמַרְתָּ מִצְוַת לֹא תִּנְאַף, וְקִיַּמְתָּ אֶת הַתּוֹרָה קֹדֶם שֶׁנְּתַתִּיהָ, חַיֶּיךָ, אֵין שֵׁבֶט מַפְסִיק בֵּין שְׁנֵי בָּנֶיךָ בְּקָרְבָּן, אֶלָּא אֶפְרַיִם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּמְנַשֶּׁה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה הָיוּ דּוֹרְשִׁין אֶת הַשֵּׁמוֹת, אֱלִישָׁמָע, אֵלַי שָׁמַע, וְלַאֲדוֹנָתוֹ לֹא שָׁמַע. עַמִּיהוּד, עִמִּי הָיָה הוֹדוֹ, וְלֹא עִם אַחֵר. וְכֵן גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר. אָמַר יוֹסֵף, גַּמְלִיאֵל, גָּמַל אֵל עִמִּי גְּמוּלִים טוֹבִים. בֶּן פְּדָהצוּר, פָּדַנִי צוּר מִצָּרָתִי מִבֵּית הַסֹּהַר. וְכֵן כְּתִיב: יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקִי כְּבוֹר יָדַי וְגוֹ' (תהלים יח, כא). אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמִּי, מַהוּ כְּבוֹר יָדַי. כְּבוֹרְיוּת יָדַי, שֶׁהָיִיתִי בָּרוּר בְּמִצְוֹת. יִגְמְלֵנִי ה'. כָּל אָדָם שֶׁהוּא עָנִי, יָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּכְשֶׁהוּא עָשִׁיר, בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ וְאֵין עָלָיו יִרְאַת שָׁמַיִם. אֲבָל יוֹסֵף, כְּשֶׁהָיָה עֶבֶד, יָרֵא אֶת ה', כְּשֶׁהָיְתָה אֲדוֹנָתוֹ מְשַׁדַּלְתּוֹ, וְהוּא אוֹמֵר לָהּ, וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים (בראשית לט, ט). וּכְשֶׁנַּעֲשָׂה מֶלֶךְ, הוֹסִיף יִרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמַר אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ, אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא (שם מב, יח). וּכְשֶׁיָּרְדוּ אֶחָיו אֶצְלוֹ שֵׁנִית, וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וְגוֹ' (שם מג, טז). וַהֲרֵי אֵין דֶּרֶךְ הַמְּלָכִים לְהָכִין מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שַׁבָּת הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָכֵן (שם). וְאֵין וְהָכֵן אֶלָּא שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ (שמות טז, ה). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה שָׁמַרְתָּ אֶת הַשַּׁבָּת עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה, חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁבֶּן בִּנְךָ יִהְיֶה מַקְרִיב בְּשַׁבָּת. מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בָּעִנְיָן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרַיִם.